Skip navigation
עשו לנו שיתוף (share) ב-

סיסתמה בפתרונות למפעלי מזון

חברת סיסתמה תכנון וייעוץ למערכי מזון נוסדה לפני 4 שנים על ידי שניים מהמומחים והבכירים בענף המזון בתחום תכנון מטבחים ומערכי הפעלה לעסקי מזון  הראשון הוא, מנכ"ל החברה הוא ירון תלמי   מהנדס תעשיה וניהול במקצועו ובעל תואר שני בדיני פטנטים במשפט   השני  אורי ליף הנדסאי אדריכלות שעבד שנים רבות ביעוץ והכוונה למפעלי מזון וחברות ציבוריות גדולות מאוד בתחום תכנון הסעדה

מאת: ראובן שבת |

חברת סיסתמה תכנון וייעוץ למערכי מזון נוסדה לפני 4 שנים על ידי שניים מהמומחים והבכירים בענף המזון בתחום תכנון מטבחים ומערכי הפעלה לעסקי מזון. הראשון הוא, מנכ"ל החברה הוא ירון תלמי,  מהנדס תעשיה וניהול במקצועו ובעל תואר שני בדיני פטנטים במשפט.  השני, אורי ליף, הנדסאי אדריכלות שעבד שנים רבות ביעוץ והכוונה למפעלי מזון וחברות ציבוריות גדולות מאוד בתחום תכנון הסעדה.

החברה היא בעלת מונטין רב מאוד בארץ ובעולם ולאחרונה זכתה גם בהסכמה  של FCSI, שהוא איגוד יועצי ומומחי ההסעדה העולמי, ודורגה כבעלת ההסמכה הגבוהה בעולם בתחום.

בחברה מועסקים כיום 15 עובדים הכוללים:  צוות תכנון, של מתכנני מטבחים ושרטטים, עם התמחויות באדריכלות מטבחים. צוות יעוץ הכולל צוות מומחה בעלי תארים בהנדסה תעשיה וניהול.

מטרת החברה עם היווסדה היה לתת מענה בתחום ייעוץ ותכנון מערכי הפעלה ומטבחים במפעלי מזון , מטבחים מוסדיים גדולים ועוד.

 

בחברה פועלות שתי חטיבות:

האחת-חטיבת תכנון שעליה אחראי אורי ליף והשניה חטיבת יעוץ שעליה אחראי-ירון תלמי.

ביחד הם בעלי נסיון מצטבר של 50 שנה בתחום. עובדה מאוד משמעותית לכל הדיעות.

"סיסתמה משדרת  שיטתיות בנושא המזון," מסביר ירון תלמי," כיום אנו מאפשרים את הפתרון הטוב ביותר ללקוחות. כאשר הייעוד שלנו הוא להוציא לפועל ולא כסיסמה אלא כסדרת פעולות מובנית וסדורה היטב".

למה בעצם?

"כל מטבח של מערך הסעדה, מהווה למעשה מפעל מזון שמייצר , מגיש,  עם נוהלים הכפופים למשל ביחס להוראות של משרד הבריאות. לכן, צריך ליצור תוכנית שתהווה מענה לשאלת היעילות , היצוד ותשתית למערך כזה. כולל נושאים כמו חומרי גלם, מלאי, כוח אדם. זה מתחיל מבית קפה שכונתי ועד פרוייקטים ענקים."

חטיבות העבודה של סיסתמה כוללות כאמור את חטיבת התכנון ואת חטיבת הייעוץ

חטיבת הייעוץ עוסקת בתכנון תפעולי, כוח אדם, שיטות עבודדה, הכנת נהלים, והמשך טיפול שוטף ( כולל הטמעה, הרצה של המקום, וארגון שיטות מבחינה כלכלית בעיקר בהיבטים של חסכון ושיפור תהליכים.

חטיבת התכנון עוסקת  בשלבים החל משלב הייזום, ועד שלב גיזרת הפרט (כלומר הלקוח הסופי ) זה כולל טיפול במערך ההסעדה, מפעל, מטבח, קונספט, פרוגרמה, תכנון המערך, כולל אפיון מדויק של פריטי הציוד בהתאמה ועד לפיקוח על בניה.

מגזר הלקוחות של סיסמתה כולל שני סוגי לקוחות: לקוחות יעד, קרי לקוחות גדולים מאוד ובינוניים במגזר הבריאותי , כולל בתי חולים. ארגונים עסקיים גדולים כמו קונצרנים וחברות היי טק. בתי מלון, כולל רשתות בתי מלון. תחום בטחוני- משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, צה"ל, משטרה.

תחום מפעלי המזון-הכולל גם רשתות מזון וחברות קייטרינג.

מפעלי מזון קטנים ( מפעלים לעיבוד בשר, מאפיות). מפעלים למזון מוכן.

מה הם שלבי העבודה בפעולות שלכם?

"כאמור בדרך כלל העבודה שלנו היא עם לקוחות גדולים מאוד. לכן זה תהליך שיכול לקחת במקרה של צרכים מצומצמים חודש ימים ובמקרה של פרוייקטים רחבי היקף ותפעול שלוש עד חמש שנים. שלבי העבודה כוללים: א. בניית קונספט עם היזם( כמות הסועדים, התפריט, המגוון), איכות המזון, תקנים, טכנולוגיות, כוח אדם. כל זה בכפוף כמובן לנהלי משרד הבריאות בנושא

ב. בניית פרדיגמה- מסמך כמותי המגדיר את שטחי העבודה, פרטי הציוד הנדרשים, ולשם כך מוקם גם צות פרויקט.

ג. תוכנית שטחים למוצרים-ירקות, עיבוד בשר, מטבח בשרי, מטבח חלבי וכו'

ד. תכנון מערך הציוד הכולל מטבח, מפעל, והציודים שבתוכם, שגם כאן זה עובד לפי אישורים של משרד הבריאות.

ו. תכנון תשתיות( חשמל, ביב, ביוב)

ז. מפרטי ציוד גנאריים ( לפי צורך הכרחי), ובניית מפרט והלקוח מעביר את לספקים להצעת מחיר.

ח. בדיקת ספק זוכה ( כולל קבלן בניה) זה כולל תכנון פונקציונלי בכלל הפרויקט, לכך יש צוות תכנון הכולל מומחים.

ט. פיקוח על העבודה."

 

מה הם הבעיות המרכזיות ופתרונם?

" 1. קיים הבדל בין פרוייקט שיפוץ ( שדרוג), שהוא יותר מורכב, הוראת לחסכון בעלויות.

2. שטח נתון ליצור תזרים ייצור הכי אופטימלי שניתן ( מבנה נוח, כניסות)

3. יכולת לייצר מערך שהוא נוח ויעיל לעבודה.

4. התאמת צפיות וצרכים לגבי פרוייקט חדש לבין פרוייקט קיים.

למעשה, הייחוד שלנו הוא מומחיות אופטימלית. הלקוחות מצפים מאיתנו להיות מומחים לשיטות הייצור, ללמוד את זה לעומק, את כל מה שיש ומתרחש במפעל הייצור ( החל ממאפיה שכונתית ועד למפעל עתיר עובדים וייצור).

ירון מביא שלוש דוגמאות לכך:

הראשון-הוא חברת הקייטרינג המובילה כיום בישראל. כאשר שם האתגר היה לעבור מתפיסה "מטבחית"  לתפיסה "מפעלית", של טכנולוגיה המייצרת מוצרים  באופן רציף. הפרוייקט הפך את החברה לחברת אספקת המזון לאירועים , כנסים, וכו' הגדולה כיום בישראל.

השני-היה סידור מחדש של המטבח בבית החולים איכילוב, פרוייקט שנמשך מספר שנים, וכלל תכנון, ליווי והטמעה. ויצרנו שם את השיטה והמושג של מגש אישי בניהול ממוחשב. דרך קריטריונים קפדנים של מזון בריא שעובר דרך מחשב.

השלישי היה חדר האוכל בתעשיה האווירית, ששם בנינו תשתית שונה לחלוטין של שיוויון אוכל בין כל העובדים והרחבת מגוון המנות המוגשות בהסעדה לכלל העובדים.