Skip navigation
עשו לנו שיתוף (share) ב-

מגמות בענף המזון לשנת 2017

חברת BDO   למידע עסקי פרסמה באחרונה נתונים חשובים מאוד המתייחסים למצבו של ענף המזון בישראל הנתונים המובאים כאן בחלקם מסתמכים על נתונים שהחברה פרסמה צריכת המזון בישראל הינה כ3,722 קלוריות לנפש, מהגבוהות בעולם ונמצאת ברמה יציבה ב15 השנים האחרונות זאת לאחר שבשנות ה90 צומצם הפער בהיקף צריכת קלוריות לנפש  בין ישראל למדינות המערב

מאת: ראובן שבת |

חברת BDO , למידע עסקי פרסמה באחרונה נתונים חשובים מאוד המתייחסים למצבו של ענף המזון בישראל. הנתונים המובאים כאן בחלקם מסתמכים על נתונים שהחברה פרסמה.

צריכת המזון בישראל הינה כ3,722 קלוריות לנפש, מהגבוהות בעולם, ונמצאת ברמה יציבה ב15 השנים האחרונות. זאת לאחר שבשנות ה90-, צומצם הפער בהיקף צריכת קלוריות לנפ ש, בין ישראל למדינות המערב. ברמות ההכנסה הממוצעת שהמשק הישראלי נמצא בה, היקף צריכת המזון ובמונחים קלוריים,  נמצא ברוויה, ועלייה ברמת החיים אינה מביאה עוד לגידול בצריכת המזון הביתי, אלא רק בהוצאה על מזון.

המשמעות הינה, כי הגידול בהוצאה הריאלית על צריכת מזון ב15-השנים האחרונות אינו מבטא גידול בהיקף צריכת המזון, אלא גידול בתמהיל המוצרים, באיכותם ובמחירם.

הוצאה פרטית גבוהה על מזון:

במונחים יחסיים, ההוצאה על מזון בישראל הינה מהגבוהות במדינות המערב ,בשל שילוב של מחירי מזון )לאחר מיסים( גבוהים יחסית למדינות המערב האחרות,  ורמת הכנסה לנפש נמוכה יחסית. השוואת מרכיבי סל הצריכה הממוצע בישראל ובארה"ב, מראה בבירור כי תחום המזון ותחום הדיור מהווים שני תחומים  מרכזיים שבהם הצרכן הישראלי סובל משיעור הוצאה גבוה יחסית ביחס לצרכן האמריקאי. שני מרכיבים אלו הם חלק מסל הצרכים הבסיסיים, וההוצאה היחסית  הגבוהה בגינם, הינה ביטוי לבעיית יוקר המחייה בישראל.

יצוין כי חלק מבעיית מחירי המזון הגבוהים בישראל נובעת מפערי מיסוי. ברוב מדינות אירופה וארה"ב נהוג פטור מלא או חלקי ממע"מ על מוצרי מזו ן, בעוד  שבישראל מוטל מע"מ מלא על מוצרי מזון למעט פירות וירקות.

 

בהשוואה לארה"ב ולאירופה, התזונה הישראלית מאופיינת בצריכה גבוהה יחסית של פירות, ירקות ועוף. צריכת מוצרי החלב בישראל נמוכה יחסית לאירופה ודומה לצריכה בארה"ב, וצריכת הבשר גבוהה יחסית לאירופה אך נמוכה מארה"ב.

מודעות לתזונה בריאה:

אחת המגמות הבולטות בישראל ובעולם בתחום המזון הינו הגברת המודעות לתזונה בריאה ומאוזנת. במסגרת זו קבע משרד הבריאות רגולציה לסימון שלילי של

מוצרי מזון מתועש. הבעיה הינה שבמקום לאמץ תקנים המקובליםבאירופה או בארה"ב, משרד הבריאות בחר לקבוע תקן ייחודי מקומי, זאת על אף שהבעיות

הבריאותיות הכרוכות בצריכת מזון הן אוניברסליות ולא ייחודיות למשק הישראלי. בתחום המזון, כמו בתחומים נוספים, קביעת תקנים מקומיים שונים מהמקובל

בעולם יוצרת נטל רגולטורי עודף על התעשייה המקומית ובמקביל יוצרת חסמים נוספים ליבוא מזון מחו"ל.

ענף המסעדות:

רשתות ההסעדה המסורתיות מוחלפות ברשתות קטנות יותר הממותגות באופן "גבוה" יותר ,באמצעות שפים המזוהים עם מטבחי העילית המובילים אותן.

הטרנד הולך ומתחזק בארה"ב בשנים אחרונות. כך למשל, השף מייק איזבלה פתח מסעדת שף בתוך מרכז קניות של 74 אלפי מ"ר בוושינגטון ורשת ההמבורגרים

של השף בובי פליי מונה כבר 17 סניפים בקניונים שונים בארה"ב. הטרנד התחיל להתפשט גם בישראל עם מסעדות של השפים שגב משה וישראל אהרוני  במתחם שרונה, אבי ביטון במתחם יקום ועוד.

 

 2.משאיות מזון Food Trucks

משאיות המזון הן חלק מטרנד ותיק יחסית בארה"ב שכולל מכירת מזון מתוך משאיות ניידות הנעה לאזורים שונים מדי יום. הטרנד התפשט אל תוך הקניונים וכולל הצבת דוכנים ניידים ברוח משאיות המזון בשטח הקניון. משאיות המזון לא משלמות בד"כ דמי שכירות לקניונים, אולם הן מהוות מוקד משיכה למבקרים בקניון ובכך תורמות להעלאת הפדיון בקרב חנויות אחרות ובתורה- להעלאת השכירות המתקבלת מהן. טרנד משאיות המזון הוא חלק מטרנד ה"פופ אפ" המאפיין מרכזי קניות רבים וכולל חנויות מתחלפות המוצבות בשטח הקניון לתקופה קצרה של מספר שבועות או חודשים בלבד.

 

3. שווקי אוכל

מדובר במתחמי מזון שאינם שייכים לרשתות ההסעדה הקלאסיות, אלא נותנים חוויה אותנטית - אורבנית של מעין שוק איכרים. עשרות שווקי אוכל נפתחו בארה"ב בשנים האחרונות. התופעה נפוצה גםבישראל, כאשר בתל אביב לבדה נפתחו רק בשנים האחרונות ארבעה מתחמים בסגנון שווקי מזון אורבניים והם מהווים מוקד משיכה למבקרים רבים. המתחמיםכוללים חנויותמזון מקומיותברוח טרנד הכלכלה השיתופית,והם מוסיפים לקניונים תוכן ייחודי המתחבר לטרנד הקניון כעולם תוכן מובחן.

 

4. מעדניות

טרנד המעדניות כולל חנויות מזון איכותי וייחודי, אשר מאפשרת גם ישיבה ואכילה בתוך חלל המעדנייה. הטרנד נפוץ במרכזי קניות מפורסמים בעולם כדוגמת ה- KaDeWeבברלין והוא קורא תיגר על ההפרדה הקלאסית בין הסעדה לקניות, באמצעות מתחם המשלב את שניהם ביחד.

בשנים הקרובות צפוי כי נראה גם בשטחי הקניונים בישראל העדפה הולכת וגוברת לאפיון ייחודי )Theme( לקניון בכללותו ולמתחם ההסעדה בפרט, תוך הבנה  של שינוי טעמי הצרכנים והעדפתם למוצר ייחודי ומבודל.

לחברות מזון השפעה סביבתית נרחבת בפעילותן ולאורך שרשרת הערך שלהן. השפעות אלו נובעות מצריכת משאבים – קרקע, מים ואנרגיה, ומייצור פסולות – פחת מזון, שפכים, פליטות גזי חממה ופסולת אריזות

 

צמצום ההשפעות הסביבתיות מהווה עבור חברות המזון הזדמנות להתייעלות גם מטרות האו"ם לפיתוח בר קיימא )SDG( מתייחסות לנושאים חברתיים תפעולית וחסכון כלכלי, תוך יצירת ערך חברתי וסביבתי בהיקפים גלובליים. וסביבתיים דומים, לרבות משבר המים, רעב, שינויי אקלים וכיו"ב, ומהוות למעשה סמן של האתגרים העיקריים עימם ארגונים יצטרכו להתמודד בשנים

סקירת מפות הסיכונים הגלובליים שמפרסם הפורום הכלכלי העולמי הקרובות. לכל אלה יש להוסיף מודעות ציבורית גוברת לנושאים סביבתיים שמתכנס בדאבוס, מעלה כי בשנים האחרונות סיכונים סביבתיים -חברתיים והתגברות הדרישות צרכניות ורגולטוריות( לשימוש בחומרי גלם ממקור בר קיימא )

הולכים ותופסים מקום חשוב יותר: שמן דקלים, סוכר וכו'

שינויי אקלים, משבר מים ואובדן של מגוון ביולוגי וקריסת מערכות טבעיות-

כולם סיכונים עם השפעות רוחביות משמעותיות.

 

מיסוי מזון:

 

במרבית מדינות האיחוד האירופאי קיים מס מופחת על מוצרי מזון, ובממוצע באירופה שיעור המע"מ על מזון הוא כמחצית משיעור המע"מ בישראל.

בישראל, מוטל מס מלא על מזון )למעט פירות וירקות(. התוצאה היא תוספת של כ8%-לעלות המזון בישראל לעומת אירופה.

• באירופה, מחירי המזון מופחתים בשל התמיכות והסובסידיה התקציבית לחקלאים יצרני המזון, בהיקף של כ15%-מעבר לתמיכה בישראל.

בעיית יוקר המחייה בתחום המזון בישראל באה לידי ביטוי בכך שמשקל ההוצאה על מזון בישראל היא בטווח הגבוה במדינות ה-OECD, ומהווה 16% מתוך סל

ההוצאות של משקי הבית, לעומת 10%בגרמניה או 6%בארה"ב. מדובר בנטל כבד על משקי הבית, בעיקר בעשירונים הנמוכים.

 

מודל עסקי:

בשנים האחרונות מתמודדות יצרניות המזון עם כוחות שוק חדשים ומאתגרים המצריכים מארגונים אלה לבצע חשיבה ובחינה מחודשת ומעמיקה של המודלים העסקיים שלהן, ובמקרים מסוימים אף להטמיע שינויים אסטרטגיים מרחיקי לכת על מנת להבטיח את שגשוגן וצמיחתן בטווח הארוך. אתגרים מורכבים אלה כוללים שיעורי צמיחה נמוכים ולחצים מתגברים על שולי הרווח

בעקבות המחאה החברתית מקיץ 2011. אתגרים נוספים כוללים את עליית שכר המינימום, שינויים בטעמי הצרכנים ובשוק הקמעונאות, תמורות טכנולוגיותושלל התייקרויות נוספות במשק.

 

שינויי תפיסה שיווקית:

חברות שפועלות בשווקים מתוחכמים נתונות לשינויים מרחיקי לכת בסביבה העסקית, כפי שמתרחש בתעשיית המזון בעשור האחרון. חברות מחויבות להגיב באופן מהיר לשינויים תדירים ופוגשות באופן תכוף יותר אירועים לאמתוכננים. על כן, פעמים רבות פיתוחו של תכנון אסטרטגי ארוך טווח נדחק לשוליים לטובת התנהלות קצרת טווח העוסקת בעיקר בהבטחת שרידותו של הארגון מ"יום ליום" ובאופן של "כיבוי שריפות", תגובה לאתגרים מידיים, וביצוע

פעולות מפתח טקטיות בטווח הקצר. הדבר רלוונטי כפליים לחברות קטנות ובינוניות, בהן ההתנהלות השוטפת מושפעת במיוחד משינויים בשווקים ובזירה העסקית בהן פועלות. במקריםרבים אותן חברות נעדרות תשתית עסקית התומכת בתחומי בתכנון אסטרטגי, ניתוח איומים וניצול הזדמנויות.

 

בניגוד לחברות ותאגידים גדולים, לחברות בינוניות רבות אין יכולת למנף את יתרונות לגודל על מנת להתמודד עם ירידת מחירים, קונסולידציות ואתגרים רגולטוריים הרווחים במיוחד בענף המזון בשנים האחרונות. הספרות המחקרית שופעת עדויות לפיהן חברות קטנות-בינוניות המשכילות להקצות משאביםלטובת תהליכי תכנון ארוכי טווח תוך פיתוח אלטרנטיבות שונות בהתאם להתפתחויות בשווקים נהנות מביצועים עודפים בהשוואה לחברות שאינן מקצות תשומות מספקות לטובת קידום נושאים אלה.

 

 קיימים מספר תרחישים בנוף העסקי שעשויים להניע חברות לשקול כניסה לתהליך רכישה של חברה אחרת. למשל, חברות המצויות ברוויה מבחינת יכולת הצמיחה האורגנית שלהן עשויות לשקול אפיקי צמיחה באמצעות רכישות על מנת לרתום לטובתן מנועי צמיחה חדשים.

 

חברות בינוניות יכולות לנקוט במספר גישות על מנת לפעול לטובת שיפור המוכנות והיכולת להוציא אל הפועל עסקאות רכישה מוצלחות. ראשית כל, עליהן לייצר רשימה עדכנית ושוטפת של מטרות בתעדוף גבוה לרכישה תוך ניתוח הפוטנציאל הגלום ברכישה, הסינרגיות  הגלומות והחיסכון הצפוי בעלויות

ההוניות ותפעוליות, לרבות היבטי הסיכון השונים. בנוסף, על החברה הרוכשת לתחזק מערך ייעוץ הכולל צד משפטי, חשבונאי ופיננסי. היכולת להגיב, לנוע ולהחליט במהירות יחסית עשויה לייצר יתרון תחרותי מבדל ומשמעותי במהלךהתהליך.

 

חברות יכולות להקצות תקן של אדם אחד או צוות קטן שיהיה אמון על לקיחת אחריות לתהליכי M&Aבארגון. הצוות יעסוק במגוון משימות הכולל בחינה של

הערכות השווי בענף, ניתוח והערכה פיננסית שוטפת של מטרות פוטנציאליות לרכישה וליווי תהליך האינטגרציה לאחר השלמת הרכישה. חברות פרטיות יכולות לייצר תמיכה בצוותים הפנימיים על ידי הידוק הקשר מול בנקאיהשקעות, קרנות השקעה פרטיות וגורמים חיצוניים נוספים.

 

 תהליך M&A מוצלח עשוי לגלם תרומה עתידית משמעותית לחברה הרוכשת במספר ממדים. רכישת מתחרה בעל פעילות מכירות משמעותית תאפשר להגדיל את עוגת ההכנסות. בנוסף, ניתן להשיג שיפור בשיעורי הרווחיות באמצעות הוספת קווי מוצר או שירות חדשים, הגדלת נתח השוק על ידי

רכישת מתחרה מאיים, חדירה לשווקים חדשים באמצעות רכישת מתחרה בעל נוכחות בשווקים גאוגרפיים אחרים, או לצרכי הרחבת ההתפרשות על פני שרשרת הערך הענפית.

 

הרחבת מוטת השליטה הענפית יכולה להתקיים באמצעות אינטגרציה לפנים –חיפוש בעלות או שליטה משופרת של שיטות ההפצה או באמצעות אינטגרציה . לאחור – חיפוש בעלות או שליטה משופרת של שיטות הייצור.

 

סיבות נוספות לביצוע רכישות עשויות להיות למשל היכולת לתרום משמעותית בשיפור הביצועים של חברת המטרה, הקטנת מספר המתחרים ועודפי היצע מהשווקים, יצירת נגישות מוגברת למוצרי החברה באמצעות ערוצי ההפצה של חברת המטרה ורכישת יכולות או טכנולוגיה המצויה בידי חברת המטרה.

 

האתגרים והמגמות הקיימות בענף המזון צפויים לתמוך בהאצת קצב עסקאות ה -M&A.מודעות לחשיבות הרבה הטמונה בבחינה של האפשרויות הגלומות

בתהליכי M&A,הגדרה מדויקת של היעדים העסקיים והרציונל הכלכלי של הרכישה, ניהול משא ומתן מוצלח על היבטי מחיר והתנאים המשפטיים לרבות הקצאת משאבים ארגוניים לטובת גיבוש צוותי אינטגרציה והטמעה לאחר הרכישה תסייע לחברות מזון קטנות ובינוניות לבצע עסקאות מוצלחות ולשפר את מיצובן התחרותי.

 


חברות ההפצה צריכות לשאול את עצמן כמה שאלות בבואן לבחור מהו כלי השקיפות המתאים: מה רוצה הלקוח לדעת? מהם מדדי המפתח למדידה? מהן תדירות הניטור והדיווח? ומיהו הגורם שיכול לאמת את הנתונים, כך שניתן יהיה לסמוך עליהם?

 

לסיכום, האתגרים הניצבים בפני חברת הפצת מזון הרוצה להמשיך להיות רלוונטית ורווחית גם בעולם משתנה כוללים התאמה לשינויים בהרגלי הצריכה, יכולת לתת מענה מקומי וקהילתי, הגדלת רמת השקיפות של תהליך ההפצה והדגשת היבטי הבריאות של המזון. המענה לאתגרים אלו טמון בהתפתחויות טכנולוגיות, ובעיקר בחשיבה יצירתית והבנת צרכי הלקוח העתידי.